קורונה, תעסוקה דיגיטל ומה שביניהם

החברים שלכם ישמחו שתשתפו גם אותם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

משבר הקורונה מביא המון חברות לחשבון נפש.
חלקן ייסגרו לצערנו הרב
וחלקן יעשו שיפטינג בפעילות העסקית שלהן.

בימים האחרונים בחרתי לשוחח עם מספר חברים מהתעשייה ולשמוע את דעתם ואת התמורות העתידות

עולם התעסוקה

עולם התעסוקה הולך להשתנות בצורה משמעותית.
חברות יחפשו יותר פתרונות עם מחוייבות נמוכה ז”א יותר פרילנסרים ופחות עובדים קבועים שמשלמים להם משכורת ללא קשר לתפוקה שלהם.

מי שיישאר לעבוד במקום העבודה שלו יגלה שהמעסיקים מאפשרים לו יותר עבודה מהבית.
זה יכול להגיע למצב של 3 ימים בבית ויומיים במשרד.

אופי העבודה במשרד ישתנה – יהפוך להיות רק לפגישות חובה ומעט התערבבות חברתית.
שינוי אופן העבודה יביא לאתגר ניהולי לא פשוט.
איך שומרים על מוטיבציה, איך מאפשרים “דלת פתוחה” בזמן שכל אחד ספון בביתו.
שימוש בכלים כמו זום, סלאק וטרלו ייכנס יותר ויותר לארגז הכלים שכל עובד יתנהל בהם גם בחברות פחות דיגיטליות או טכנולוגיות.

תמיר שץ מארגון הג’וינט מספר איך זה היה אצלהם בארגון “הניסוי הכפוי הזה בהחלט אימן שרירים שעובדים רבים לא ידעו שיש להם. אומנם חלק מהעובדים כבר היו מורגלים לעבודה מרחוק בתכונת חלקית, אבל כעת כולם עבדו מהבית וניכר שהתפוקה נשמרה ואפילו עלתה”

נדל”ן

בגלל התמורות שיחולו בעולם התעסוקה ההשפעה על עולם הנדל”ן המסחרי לא תאחר להגיע.
חברות יצמצמו שטחי משרדים בצורה משמעותית. בשיחת חברים שמעתי על חברה רב לאומית שבוחנת צמצום משמעותי של שטחי המשרדים שלה ולא על חשבון כמות התקנים אלה פשוט שינוי של שיטת העבודה.

בדרך מנחם בגין בת”א בונים ברגעים אלו כמיליון מ”ר משרדים.
כל המודל העסקי של השכרת משרדים עתיד להשתנות מן הקצה אל הקצה.
מה שיוסב למתחמי עבודה יכול להיות שירוויח אבל עד לרמה מסוימת.

השפעה נוספת שיכולה להיות משינוי שיטות העבודה זה על שוק הנדל”ן למגורים – דווקא בהקשר הזה יכול להיות שזה יביא למגמה חיובית של יציאה מהמרכז לפריפריות, לבתים גדולים יותר שאחד מהחדרים מוגדר מראש כמשרד ביתי ולא רק פינת עבודה.
המעבר לפריפריה יכול להביא להפסקה או צמצום של הפקקים ואולי (אולי) כבישי ארצנו ישתחררו מעט מהעומסים שהתרגלנו אליהם.

דיגיטליזציה

התמורות שיקרו לאופן שבוא אנחנו צורכים ומשתמשים בשירותים. “יותר שירותים ומוצרים שנוכל לרכוש דרך הדיגיטל, מי שלא נכנס עד כה הבין שאין ברירה וחייבים לרדת מהגדר, מי שכבר שם יעמיק את הפעילות שלו בתחום” אומר יאיר קורן, יזם, מומחה ומרצה בתחום הדיגיטל.

גם בתעשיות מסורתיות יותר יעבור תהליכי שינוי.
זה עדיין לא טרנספורמציה אלה דיגיטליזציה.. הפיכת שירותים ומוצרים שהיו עד כה לא בדיגיטל יהפכו להיות דיגיטליים.

לדוגמא בעולם החקלאות – עולם ישן מוכוון B2B מספר איגור גולדפלד, מנהל הדיגיטל והחדשנות של Rivulis
“אם בעבר היו אומרים לי שהלידים מהדיגיטל לא יביאו כלום, ושחייבים לפגוש את הלקוח, להסתכל לו בלבן של העיניים ולהזמין אותו לאיזה ארוחה טובה”, עכשיו אנשי המכירות רודפים אחרי כדי אספק להם עוד לידים חמים כי הם מבינים שאפשר לסגור עסקאות גם בטלפון…”

הקורונה מהווה זרז חזק מאוד למעבר של ארגונים מסורתיים לדיגיטל.
אם לפני שנה ארגוני B2B קלאסיים היו חושבים על תהליך המכירה ככזה שמחייב את הקשר האישי היום מבינים שאפשר לייצר לידים אונליין..
ההשפעה של הלידים גורמת לכך שארגונים מחפשים גם פתרונות כמו CRM ואוטמציה עסקית ושיווקית במטרה לעזור לחמם את הלידים ולהישאר בקשר עד לסגירת העסקה.

גם חנן לב SocialValley שעוסקת בעולמות ה B2B משתף שסוף סוף לא צריך להסביר למנכ”לים שדיגיטל זה כבר לא Nice to Have אלא זה Must Have.
חנן מוסיף שהרבה מהחברות שהם מלווים עושים הסטה של רב תקציבי השיווק לפחות בשנה הקרובה מהעולם האמיתי (כנסים, מפגשים עם לקוחות בחו”ל) לשיווק דיגיטלי.

טרנספורמציה דיגיטלית

בשנים האחרונות המושג הזה קיים ושגור בפי רבים עד כדי מיאוס. אז למען הסדר הטוב בואו נעשה את הבחנה בין דיגיטליזציה לבין טרנספורמציה.
טרנספורמציה דיגיטלית זהו תהליך של יצירת מקורות הכנסה חדשים – מודלים עסקיים חדשים. התוצר של פעילות זו היא יחידה עסקית חדשה בארגון שאחראית להביא כסף חדש
לעומת זאת דיגיטליזציה היא תהליך אשר לוקחת שירות או מוצר שהיה קיים בארגון ופשוט הופכת אותו לדיגיטלי. במקרה הזה לא מדובר בכסף חדש אלה בכסף יעיל יותר. כך שהדיגיטל יאפשר לארגון להיות יעיל יותר בתהליך, פחות הוצאות שווה יותר רווח.
בהקשר הזה אומרן יאיר קורן “חברות יפסיקו לשים את כל הביצים בסל אחד, יותר עסקים ינסו לחפש אפשרויות הכנסה חדשות כדי שהם לא יאלצו להסתמך על מקור הכנסות יחיד..”

מוסיפה על זה סיוון פרי, מנהלת הדיגיטל והחדשנות של פנינסולה שחברות B2B יתחילו לייצר שירותי D2C – פנייה ללקוח הסופי כדי לא להיות תלויים בעסקים כאלו ואחרים… למשל חברות המייצרות מזון למסעדות יוסיפו עוד פעילות של מכירה ישירה ללקוח הפרטי.
ניתן לראות את זה ביוזמות הן של תנובה והן של שטראוס בפנייה לצרכן הסופי – הקימו מערכי D2C תוך מספר שבועות בודדים בזמן הקורונה.
כתוצאה מזה שחקני ה B2B יתחילו לצרוך שירותים מספקי דיגיטל שעד כה לא היו זקוקים להם.

הטרנספורמציה תגרום ותזרז חברות להקים פעילויות שנמדדות ב P&L עצמאי.

עסקים קטנים

העסקים הקטנים חיים על אשראי בנקאי.
יש תחומים שלמים שהיה קשה לקבל אשראי עוד טרם הקורונה ובטח אחריה כמו עולם המסעדות.
לכן יהיו עסקים שיפנו לפתרונות של אשראי חוץ בנקאי.
תחום האשראי החוץ בנקאי ימשיך לצמוח ולתת אופציות להגדלת האובליגו וגיוון מקורות האשראי לעסקים ויסייע להם לצמוח וזאת על חשבון הפתרונות האחרים אפילו אם מדובר בערבות מדינה.

לסיכום

מה שהיה או לא מה שיהיה, העתיד צופה שינויים בכל תחומי החיים.
איך שאנחנו עובדים, איך שאנחנו מנהלים עובדים ואפילו המקום שממנו אנחנו מנהלים עובדים.
אסיים בקלישאה… “לא החזק הוא שישרוד אלה דווקא זה שיידע להסתגל לשינויים”